Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ta'anith
Daf 13a
אֵיפוֹךְ אֲנָא! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ''וְאֵלַי יֵאָסְפוּ כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל מַעַל הַגּוֹלָה וְגוֹ''', וּכְתִיב: ''וּבְמִנְחַת הָעֶרֶב קַמְתִּי מִתַּעֲנִיתִי וָאֶפְרְשָׂה כַפַּי אֶל ה'''.
Traduction
The Gemara asks: I can reverse the order of events, so that the first half of the day is spent in prayer while the second half is focused on the concerns of the community. The Gemara answers: It should not enter your mind to say that, as it is written elsewhere: ''Then were assembled to me everyone who trembled at the words of the God of Israel due to the faithlessness of them of the captivity and I sat appalled until the evening offering'' (Ezra 9:4). And it is written in the next verse: ''And at the meal-offering I arose from my fast, even with my garment and my mantle rent; and I fell on my knees and I spread out my hands to the Lord'' (Ezra 9:5). These verses indicate that first one must deal with the issues of the community, and only afterward engage in prayer.
Rachi non traduit
איפוך אנא. דפלגא דיומא קמא הוו קרו ומפטרי ובעו רחמי ובאידך פלגא מעייני:
על מעל הגולה. ואני יושב משומם עד מנחת הערב ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי ואפרשה כפי אל ה' אלהי:
ובמנחת הערב קמתי. אלמא באידך פלגא בעו רחמי עד פניא מכלל דפלגא קמא מעייני במילי דמתא:
בנחמיה בן חכליה כתיב בעזרא ואלי יאספו. לי היו מתאספין ובאין טובים שבהן להגיד לפני על מעל וחטא הגולה להפרישם:
משומם. אישתורדי''ן בלע''ז על מעלם שמתוודין עד מנחת הערב מחצות ואילך שהצל נוטה כדאמרינן במסכת יומא (דף כח:) צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי:
קמתי מתעניתי. לא שמתענה עד המנחה ואח''כ אוכל אלא כלומר מצער נפשיה ובקרעי ואם שאני קורע בגדי ומעילי הייתי מתפלל כדי שאתרצה:
Tossefoth non traduit
איפוך אנא. פי' דנימא פלגא קמייתא דיומא מצלו ובעו רחמי ואידך פלגא מעייני במיל דמתא ומשני לא ס''ד:
אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: כָּל שֶׁהוּא מִשּׁוּם אֵבֶל, כְּגוֹן תִּשְׁעָה בְּאָב וְאָבֵל — אָסוּר בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן, כָּל שֶׁהוּא מִשּׁוּם תַּעֲנוּג, כְּגוֹן תַּעֲנִית צִבּוּר — בְּחַמִּין אָסוּר, בְּצוֹנֵן מוּתָּר.
Traduction
§ Rafram bar Pappa said that Rav Ḥisda said: Anything that is prohibited due to mourning, for example, bathing on the Ninth of Av, or prohibited for a private mourner, is prohibited both in hot water and in cold water. Anything that is prohibited due to pleasure, for example, bathing on a communal fast, is prohibited in hot water, but is permitted in cold water, provided one washes for the sake of cleanliness.
Rachi non traduit
כל שהוא משום אבל. כל תענית שאסרו חכמים רחיצה משום אבל כגון ט' באב שהוא משום אבילות חורבן וכל שכן אבל ממש שמתו לפניו דאית ליה צערא טובא אסור בין בחמין וכו':
משום תענוג. שמצטערין ואוסרין עצמן בתענוג:
Tossefoth non traduit
אמר רב חסדא כל שהוא משום אבל כגון תשעה באב אסור אפילו בצונן ואבל אסור בין בחמין בין בצונן וכו'. ירושלמי יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי בתשעה באב וביוה''כ מרחיץ ידיו ומקנח במפה ומעבירה על גבי עיניו רבי יונה תרי סמרטוטי ויהיב תותי כרעיה פי' היה מניח סמרטוט תחת הכר כדי ללחלחו ומעבירו על גבי עיניו:
וכל שהוא משום תענוג וכו'. ועכשיו שאין תענית צבור בבבל אלא תשעה באב מותרין אפילו בחמין אפילו י''ז בתמוז וצום גדליה כך פסק ראבי''ה ור' יואל אביו אסר לרחוץ בחמין:
אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְאִי בְּצוֹנֵן אָסוּר, סוֹכְרִין אֶת הַנְּהָרוֹת מִבְּעֵי לֵיהּ לְמִיתְנֵי?!
Traduction
Rav Idi bar Avin said: We, too, learn this in the mishna: And they lock the bathhouses. This phrase indicates that only bathing in hot water is prohibited. Abaye said to Rav Idi bar Avin: And if it were also prohibited to wash in cold water, should the mishna have taught: They dam the rivers? Since it is impossible to dam the rivers to stop people from bathing altogether, the statement of the mishna is insufficient proof that only bathing in hot water is prohibited. Perhaps bathing in cold water is also prohibited but there is no way to prevent it.
Rachi non traduit
ה''ג אמר רב אידי בר אבין אף אנן נמי תנינא ונועלין את המרחצאות וא''ל אביי ואי בצונן אסור סוכרין את הנהרות מיבעי ליה למיתני. בתמיה אף אנן נמי תנינא במתנית' דקתני גבי תענית צבור ונועלין את המרחצאות דהיינו חמין אבל צונן מותר א''ל אביי כלומר ואי הוה סבירא ליה לתנא דידן דבצונן אסור היכי הוה בעי למיתני סוכרין את הנהרות היכי מצי למיסכרינהו:
Tossefoth non traduit
ונועלין המרחצאות. פי' שהן חמין:
אטו סוכרין נהרות כו'. כלומר אי הוה אסור בצונן מי איכא למיתני סוכרים נהרות פשיטא דלא מצי למסכר כלומר כמו כן לא תידוק מהא דקתני ונועלין המרחצאות:
אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אַבָּא: הָכִי קַשְׁיָא לֵיהּ, מִכְּדִי תְּנַן: אָסוּר בִּרְחִיצָה — נוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת לְמָה לִי? אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: בְּחַמִּין אָסוּר, בְּצוֹנֵן מוּתָּר.
Traduction
Rav Sheisha, son of Rav Idi, said, in explanation of his father’s opinion: With regard to my father, the following poses a difficulty to his ruling: Since we already learned in the mishna that one is prohibited to engage in bathing, why do I need the tanna to state: They lock the bathhouses? Practically speaking, what does this clause add? Rather, isn’t it correct to conclude from this that bathing is prohibited in hot water but permitted in cold water?
Rachi non traduit
אבא. רב אידי הכי קא קשיא ליה במתניתין דקאמר שמע מינה דלא אסר אלא חמין מכדי קתני מתני' אסורין ברחיצה וסתם רחיצה בין חמין בין צונן למה לי תו למיהדר ומיתנא ונועלין אלא למימרא דוקא חמין וכו':
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: כָּל חַיָּיבֵי טְבִילוֹת טוֹבְלִין כְּדַרְכָּן, בֵּין בְּתִשְׁעָה בְּאָב בֵּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. בְּמַאי? אִילֵימָא בְּחַמִּין, טְבִילָה בְּחַמִּין מִי אִיכָּא? שְׁאוּבִין נִינְהוּ.
Traduction
The Gemara proposes: Let us say that the following baraita supports Rav Ḥisda’s ruling that it is prohibited for a mourner to bathe himself even in cold water: All who are obligated in immersions immerse themselves in their usual manner, both on the Ninth of Av and on Yom Kippur. The Gemara clarifies this baraita: In what do they immerse themselves? If we say that they immerse themselves in hot water, is there such a concept as ritual immersion in hot water? Hot water is necessarily drawn water, as the water has been placed in vessels for heating, and drawn water is invalid for a ritual bath.
Rachi non traduit
לימא מסייע ליה. לרב חסדא דאמר כל שהוא משום אבל אסור אפילו בצונן:
כל חייבי טבילות. נדה ויולדת טובלים כדרכן:
טבילה בחמין מי איכא. חמי האור הא שאובין נינהו:
Tossefoth non traduit
טבילה בחמין מי איכא. הא שאובים נינהו מדלא קאמר משכחת לה טבילה (בחמין) דכשירה בחמין כגון שהוחמו והומשכו לבריכה אלא שאמר בחמי טבריא יש להוכיח דכולו שאוב אפילו ע''י המשכה לא מהניא טבילה והא דאמר דהמשכה כולה כשירה ר''ל לענין שאינה פוסלת את המקוה כשאר מים שאובים אבל טבילה ודאי אינו עולה בהם:
אֶלָּא לָאו, בְּצוֹנֵן. וְחַיָּיבֵי טְבִילוֹת — אִין, אִינִישׁ אַחֲרִינָא — לָא. אָמַר רַב חָנָא בַּר קַטִּינָא: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְחַמֵּי טְבֶרְיָא.
Traduction
Rather, isn’t the baraita referring to cold water, and it teaches that those obligated in immersions, yes, they are permitted to use cold water, but another person, who is not obligated to immerse, no, he may not wash even in cold water. Rav Ḥana bar Ketina said: This is no proof, as the ruling of the baraita was necessary only for the hot springs of Tiberias, which are warm without having been drawn, and in which it is possible to immerse.
Rachi non traduit
אלא לאו בצונן. וחייבי טבילות אין משום דטבילה בזמנה מצוה שממהר לטהר עצמו:
ה''ג כולי עלמא לא בחמין ולא בצונן:
לא נצרכה אלא לחמי טבריא. והלכך חייבי טבילות אין כולי עלמא לא אבל בצונן שרו:
אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא: אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים: כְּדַי הוּא בֵּית אֱלֹהֵינוּ לְאַבֵּד עָלָיו טְבִילָה פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה. וְאִי אָמְרַתְּ בְּצוֹנֵן מוּתָּר — יִרְחַץ בְּצוֹנֵן! אָמַר רַב פָּפָּא: בְּאַתְרָא דְּלָא שְׁכִיחַ צוֹנֵן.
Traduction
The Gemara objects: If so, say the latter clause of that same mishna: Rabbi Ḥanina, the deputy High Priest, said: The mourning for the House of our God, the Holy Temple, is worthy of the loss of a ritual immersion once a year. And if you say that it is permitted to immerse in cold water, why does Rabbi Ḥanina the deputy High Priest say that he loses his immersion? Let him bathe in cold water, without having to neglect his immersion or transgress the prohibitions of a fast day. Rav Pappa said: It could be argued that the baraita is referring to a place where cold water is not available, but only hot springs. In this case there is no choice but to wait until the following day to immerse.
Rachi non traduit
כדי. ראוי הוא בית אלהינו כו':
ואם איתא. כדמוקמת לה דבצונן שרי מאי קא מהדר ליה רבי חנינא לתנא קמא מאיבוד טבילה נהי דלא טבלי בחמין משום כבוד בית אלהינו הא מצו טבלי בצונן אלא לאו בצונן נמי אסירי והיינו דאמר לאבד:
אמר רב פפא. לעולם בחמי טבריא והיינו דקאמרי' חייבי טבילות אין כולי עלמא לא ובצונן כ''ע שרי ומאי לאבד דקאמר ר' חנינא כגון באתרא דלא שכיח צונן:
תָּא שְׁמַע: כְּשֶׁאָמְרוּ ''אָסוּר בִּמְלָאכָה'' — לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בַּיּוֹם, אֲבָל בַּלַּיְלָה — מוּתָּר. וּכְשֶׁאָמְרוּ ''אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל'' — לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בָּעִיר, אֲבָל בַּדֶּרֶךְ — מוּתָּר. הָא כֵּיצַד? יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ — נוֹעֵל, נִכְנָס לָעִיר — חוֹלֵץ. וּכְשֶׁאָמְרוּ ''אָסוּר בִּרְחִיצָה'' — לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כָּל גּוּפוֹ, אֲבָל פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו — מוּתָּר, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּמְנוּדֶּה וּבָאָבֵל.
Traduction
The Gemara proposes: Come and hear: When they said that one is prohibited in working on fast days, they said so only about working during the day, but at night it is permitted to work. And when they said that one is prohibited to engage in wearing shoes, they said so only in a city, but on the road it is permitted. How so? When one goes out on the road he wears shoes, but at the end of his journey, when he enters the town, he removes them. And when they said that one is prohibited to engage in bathing, they said this only with regard to bathing his entire body, but washing his face, his hands, and his feet is permitted. And similarly, you find that this ruling applies in the case of one who is ostracized, i.e., placed under a formal ban, and in the case of a mourner, who is also prohibited to engage in bathing, smearing, and wearing shoes.
Rachi non traduit
כשאמרו אסור [במלאכה]. גבי תענית צבור לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר מהכא משמע דבלילי תשעה באב מותר במלאכה ואין ביטול אלא ביום אבל אין מפרסמין הדבר:
יצא לדרך. חוץ לעיר:
וכן אתה מוצא במנודה ואבל:
מַאי לָאו — אַכּוּלְּהוּ, וּבְמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּחַמִּין: פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו מִי שְׁרוּ? וְהָאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אָבֵל אָסוּר לְהוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בְּחַמִּין! אֶלָּא לָאו, בְּצוֹנֵן!
Traduction
The Gemara explains the proof from this baraita: What, is it not the case that all these halakhot refer to all of them, including one who is ostracized and one who is in mourning? And with what form of bathing are we dealing here? If we say that the baraita is referring to bathing in hot water, are bathing his face, his hands, and his feet permitted? But didn’t Rav Sheshet say: It is prohibited for a mourner to insert even his finger into hot water for the purpose of washing. Rather, is it not correct to say that the baraita is dealing with cold water? If so, it is prohibited on a communal fast to wash one’s entire body even in cold water, which contradicts the opinion of Rafram bar Pappa, citing Rav Ḥisda, who permits washing in cold water on those days for the sake of cleanliness.
Rachi non traduit
הכי גרסינן במאי אילימא בחמין מי שרי והאמר רב ששת אבל אסור להושיט אצבעו בחמין אלא לאו בצונן מאי לאו אכולהו כו'. הא דקתני וכן אתה מוצא במנודה ואבל אכל הני קאי ואפילו ארחיצה ושמע מינה דבתענית צבור אסור לרחוץ כל גופו ואפילו בצונן ותיובתא לרפרם בר פפא:
Tossefoth non traduit
וכן אתה מוצא במנודה ואבל מאי לאו אכולהו. פי' אהא דקאמרינן ובצונן מותר דאבל נמי מותר בצונן וקשיא לרב חסדא דאמר אבל אסור בין בחמין בין בצונן ומשני אשארא כלומר אשאר דינין אנעילה וסיכה אבל לא קאי אהא דבצונן:
לָא, לְעוֹלָם בְּחַמִּין. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ ''וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּמְנוּדֶּה וּבָאָבֵל'' — אַשְּׁאָרָא קָאֵי.
Traduction
The Gemara rejects this argument: No, actually the baraita is referring to bathing in hot water. And with regard to what posed a difficulty for you, the phrase: And similarly, that you find in the case of one who is ostracized and in the case of a mourner, does not refer to bathing; rather, it is referring to the rest of the prohibitions, e.g., working and wearing shoes. Consequently, it can be claimed that the baraita refers specifically to hot water, as this clause does not refer to a mourner but only to a communal fast, and bathing in cold water is permitted on communal fasts.
Rachi non traduit
לא אשארא קאי. אנעילה וסיכה לעולם הך רחיצה בחמין היא אבל בצונן שרי לרחוץ כל גופו והשתא דאמרת במנודה ואבל לאו ארחיצה קיימי ליכא לאקשויי כדפרכת לעיל אילימא בחמין מי שרי:
תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא הַכֹּהֵן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן: מַעֲשֶׂה וּמֵתוּ בָּנָיו שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲנִינָא, וְרָחַץ בְּצוֹנֵן כָּל שִׁבְעָה! הָתָם כְּשֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבָלָיו הֲוָה, דְּתַנְיָא: תְּכָפוּהוּ אֲבָלָיו זֶה אַחַר זֶה, הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ — מֵיקֵל בְּתַעַר, וּמְכַבֵּס כְּסוּתוֹ בְּמַיִם.
Traduction
The Gemara proposes yet another proof. Come and hear a statement of a baraita, as Rabbi Abba the priest said in the name of Rabbi Yosei the priest: An incident occurred in which the sons of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, died, and he bathed in cold water all seven days of mourning. This indicates that a mourner is in fact permitted to bathe. The Gemara rejects this argument: There it was a case where his mourning periods came one after the other, as his sons died in quick succession, and this leniency is as it is taught in a baraita: If one’s mourning periods immediately succeeded each other and his hair grew heavy, then even though it is generally prohibited for a mourner to cut his hair, he may lighten it with a razor, and he may likewise wash his garment in water.
Rachi non traduit
ורחץ בצונן בתוך שבעה. גרסינן אלמא בצונן שרי:
שתכפוהו אבליו. בזה אחר זה כדקתני שמתו בניו שניהם ולפיכך התירו לו כדאשכחן גבי שיער:
מיקל בתער. דשקיל פורתא מינייהו:
Tossefoth non traduit
הכביד שערו מיקל בתער. פי' דרך חתיכה אבל לא כדרכו דרך גילוח מדקאמר מיקל ולא קאמר מגלח:
אָמַר רַב חִסְדָּא: בְּתַעַר — אֲבָל לֹא בְּמִסְפָּרַיִם, בְּמַיִם — וְלֹא בְּנֶתֶר וְלֹא בְּחוֹל.
Traduction
With regard to this baraita, Rav Ḥisda said: One who is obligated to observe periods of mourning in quick succession may trim his hair with a razor, but not in the normal manner, with scissors. Likewise, he may wash his garment in water, but not with natron, a type of soap, nor with sand.
Rachi non traduit
ובתער. דרך שינוי:
נתר. קרקע הוא או אבן כעין שקורין קרי''א בלע''ז:
בנתר וחול. דרך לכבס שיתלבן:
אָמַר רָבָא: אָבֵל מוּתָּר לִרְחוֹץ בְּצוֹנֵן כָּל שִׁבְעָה, מִידֵּי דְּהָוֵה אַבִּשְׂרָא וְחַמְרָא. מֵיתִיבִי:
Traduction
Rava said: A mourner is permitted to bathe in cold water all seven days of mourning, despite the fact that he derives a certain degree of enjoyment from the cold bath, just as it is permitted for him to eat meat and wine. The Gemara raises an objection:
Rachi non traduit
מידי דהוה אבשרא וחמרא. דתענוג הן כצונן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source